היסטוריה
סיפורה של קצא"א מתחיל כבר בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל הצעירה. בהיעדר מקורות אנרגיה עצמאיים הייתה מדינת ישראל מראשית ימיה מעין "אי אנרגטי" התלוי כמעט לחלוטין בייבוא מוצרי אנרגיה החיוניים לקיומה. על מנת להבטיח אספקה סדירה של דלק לתושבי המדינה הוקמה חברה ממשלתית לקליטת נפט גולמי באילת והעברתו לבתי הזיקוק בחיפה.
במרוצת השנים הארץ הולכת ומתפתחת, אוכלוסיית המדינה גדלה וכלכלתה צומחת. הצורך באספקת אנרגיה רציפה ואמינה חיוני לביטחונה האנרגטי של ישראל וחברת קצא"א – ממשיכת דרכן של חברות צינור שקדמו לה – מקימה מסופי אחסון, קווי דלק ויכולות קליטה בים התיכון ובים סוף. עם השנים משודרגות יכולות החברה, על מנת לתת מענה לצרכים ההולכים וגדלים של המשק המקומי וקצא"א מתאימה עצמה לשינוי בתמהיל מוצרי האנרגיה הנדרשים על ידי המדינה.
2023
הגדלת קיבולת חוות הגפ"מ
דרישות המשק לגז בישול (גפ"מ) מובילה להגדלה נוספת לאחסון וקליטת ייבוא של מוצר זה.
קיבולת חוות הגפ"מ הוגדלה ל-9,250 טון.
2020
חתימה על הסכם MED-RED
בעקבות החתימה על הסכמי אברהם ההיסטוריים, שפתחו פתח לאינספור הזדמנויות עסקיות ולשיתופי פעולה במגוון תחומים, כולל בתחום האנרגיה, חתמה קצא"א על הסכם MED-RED עם חברת MRLB.
MRLB הינה חברה בבעלות משותפת של חברת Petromal – זרוע הנפט והגז של התאגיד NATIONAL HOLDING שבסיסו באבו-דאבי.
2019
"קו צינור אירופה אסיה"
לאחר סיום הזיכיון של חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ, הפעילות של צינור הנפט ונמלי אשקלון ואילת, מועברת לחברת קו צינור אירופה אסיה בע"מ, חברה בבעלות מלאה של מדינת ישראל.
2017
תום הזיכיון של "קו צינור אילת אשקלון"
בתום 49 שנים מאז שניתן, פקע שטר זיכיון צינור הנפט של קצא"א. במרץ 2017, מחוקקת המדינה את "חוק התשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל" המעגן את המשך פעילותם של מתקני החברה.
2017
קצא"א מוסרת את רצועת "חוף קצא"א" לעיריית אילת
קצא"א העבירה לעיריית אילת רצועת חוף בת 200 מטר, המכונה "רצועת החוף האקולוגי". רצועת החוף של קצא"א, נחשבת לרצועת חוף בתולית ויפה, בה נשתמרה שמורה ייחודית של שוניות אלמוגים מרהיבות במשך למעלה מ-50 שנה וזאת הודות לנהלי הבטיחות המחמירים ביותר ומחויבות קצא"א לסביבה. עם פתיחת החוף לציבור, זכה קהל המבקרים להינות מהחוף ומשמורת האלמוגים הייחודית בו.
2011
בניית 8 מכלי נפט גולמי
קצא"א סיימה את בנייתם של 8 מכלי נפט גולמי אשר הגדילו את קיבולת האחסון ב- 770,000 מטרים מעוקבים נוספים.
2010
הגדלת קיבולת חוות הגפ"מ
צרכי המשק המקומי דרשו הגדלה נוספת של חוות הגפ"מ וקיבולת החווה הוגדלה ל- 7,900 טון.
2009
הרחבת יכולות
קצא"א מרחיבה את יכולת האחסון של מוצרי הדלק עד ל- 400,000 מטרים מעוקבים. במקביל, על מנת להיענות לדרישות המשק המקומי, החברה החלה בהגדלת יכולת האחסון של נפט גולמי ע"י בניית מכלים.
2007
הסבת מכלים לאחסון מוצרי דלק
מספר מכלים ששימשו לנפט גולמי הוסבו לאחסון מוצרי דלק. היכולת להסב מכלי דלק לשימושים שונים על פי דרישות השוק היא מחוזקותיה המשמעותיות של קצא"א.
קיבולת חוות הגפ"מ הוגדלה ל- 6,500 טון בשל דרישות השוק המקומי ליבוא מוצר זה.
2004
הקמת מפעל למילוי מכלי גז מטלטלים
עם סגירת מסוף הגז בפי גלילות, נדרשה קצא"א להקים מפעל למילוי מכלי גז מטלטלים (בלונים) לטובת המשק המקומי.
2003
פרויקט הזרמה הפוכה
קצא"א משדרגת את יכולותיה והופכת את מערכת הזרמת הנפט לדו-כיוונית, מהים התיכון לים סוף ולהיפך. קראו עוד על התהליך.
2002
הכשרת מכלי אחסון לתזקיקים
הושלמה הכשרת מכלי אחסון לתזקיקים והקמת תחנת מילוי למכליות כביש, לשימוש חברות שיווק הדלק המקומיות. במקביל החברה מגדילה את קיבולת חוות הגפ"מ ל- 4,500 טון בשל הגידול ביבוא מוצר זה עבור המשק.
2000
הסכם עם חברת חשמל
קצא"א החלה לספק שירותי נמל לחברת החשמל לישראל עבור מזח הפחם בנמל אשקלון המשמש את תחנת הכוח רוטנברג.
1999
פרויקט נמל מוצרי דלק
יחד עם החברה הממשלתית "חברת תשתיות נפט ואנרגיה" (תש"ן) משלימה קצא"א את הקמתו של נמל מוצרי דלק. בנמל באשקלון נפרקים מוצרי דלק כגון דס"ל, בנזין וסולר ומוזרמים למערכת הארצית.
1998
הקמת חוות גפ"מ
נבנית ומופעלת באשקלון חוות גפ"מ מודרנית, כולל מסוף ימי לקליטת מכליות גפ"מ בקיבולת של 1,500 טון. החווה קולטת גפ"מ מן הים והיבשה ומנפקת אותו במכליות כביש להפצה לטובת תושבי המדינה ברחבי הארץ.
1996
הקמת מסוף ימי ויבשתי למזוט
צרכי משק החשמל המקומי עולים וקצא"א בונה ומפעילה מסוף ימי ויבשתי למזוט באשקלון, על מנת לספק את צריכת תחנות הכוח החופיות של חברת החשמל.
1973
הרחבת היכולות
כושר האחסון של החברה גדל:באילת ל- 1,100,000 מ"ק ובאשקלון ל- 1,300,000 מ"ק. תחנת הגברה נוספת נבנית ביטבתה.מונח קו "18 לאורך 36 ק"מ מאשקלון לבית הזיקוק באשדוד.
1968
"חברת קו צינור אילת אשקלון" (קצא"א)
לשם בנייה והפעלה של פרויקט ענק להנחת קו "42 מאילת לאשקלון – מוקמת "חברת קו צינור אילת אשקלון" (קצא"א). כחלק מהפרויקט בונה החברה מסוף ונמל לנפט גולמי באשקלון ומזח שני לעגינת מכליות באילת.
1966
בניית המזח הראשון
חברת קצ"א משלימה את בניית המזח הראשון לעגינת מכליות באילת ומקימה חוות מכלים ברמת יותם. במקביל מוקמות תחנות שאיבה מאילת לאתר זה ונבנית תחנת הגברה בפארן.
1959
"חברת קו צינור אילת בע"מ"
עקב גידול בצרכי המדינה הצעירה, מונח קו "16 מאילת ועד חיפה בספיקה של 170 מ"ק לשעה, שנועד לספק את צורכי המדינה. כדי להפעיל את קו הצינור מוקמת חברה חדשה: "חברת קו צינור אילת בע"מ" (קצ"א). בשנים הבאות יגדל כושר האחסון באילת וכן כושר ההזרמה מאילת לחיפה.
1957
בונים תשתיות ארוכות טווח
בניית שלושה מכלים באילת והנחת קו "8 מאילת לבאר-שבע. בניית 3 מכלים בבאר שבע, כאשר הדלק מובל ברכבת לחיפה. בהמשך, הונח קטע קו "16 מבאר שבע לאשדוד ומשם הובל הדלק באוניות לחיפה.
1956
"אפיקי נפט"
על מנת להבטיח אספקה סדירה של דלק למדינת ישראל הצעירה, מוקמת החברה הממשלתית "אפיקי נפט". החברה אחראית על קליטת נפט גולמי באילת והזרמתו לבית הזיקוק בחיפה.